עֲבֵיד

עֲבַד, עֲבֵד, עֲבֵידII, עַבְדָּא ch. 1) same. Targ. Gen. 9:25 (O. ed. Berl. עַבֵר; ed. Vien. עֶבֶד). Ib. 26; a. fr.Gen. R. s. 86 ע׳ זבין … ע׳ לתרויהון a slave (Potiphar) buys, the son of a handmaid (the Ishmaelite) sells, and the free man (Joseph) is the slave of both; Koh. R. to X, 7. Gitt.13a, a. e. ע׳ בהפקראוכ׳, v. הֶפְקֵרָא; a. fr.Y.Ber.IV, 7c נפק ע׳, read: עוּבְדָּא.Pl. עַבְדִּין, עַבְדַּיָּא, עַבְדֵּי. Targ. Gen. 24:25. Targ. Is. 54:17. Targ. Prov. 12:9; a. fr.B. Kam.97a הוה תקיף ע׳ דאינשיוכ׳ used to seize slaves of men against whom he had a claim Kidd.70a רגיל דקרי אינשי ע׳ he is in the habit of calling people slaves; a. fr. 2) worshipper. Ned.62b ע׳ דנורא fire-worshipper (Geber); a. e.